הפילוסופיה של הכסף

ברוח השנה החדשה נחה על הקפטן רוח פילוסופית, וכשמדברים על כסף, חברה ופילוסופיה, כדאי לבחון את תפיסת העולם של גאורג זימל, שכתב את הספר 'הפילוסופיה של הכסף', כדי להבין למה מה עומד מאחורי תפיסת המושג 'יקר' ו'זול', להבין מאילו דברים אנחנו נהנים ואילו מוצרים אנחנו באמת צריכים

גאורג זימל היה יהודי גרמני שנולד באמצע המאה ה – 19 ושימש כפילוסוף וסוציולוג. זימל השתייך לדור הראשון של הסוציולוגיים הגרמנים והוא בלט במחקריו בנושא חברה, כסף והמרחב העירוני, וכל מה שביניהם. תפיסותיו המוכרות לגבי החוויה האורבנית ומשמעות הערך הכספי נחשבו למהפכניות ונלמדות עד היום בבתי הספר לסוציולוגיה.

אחד הספרים המוכרים ביותר שזימל כתב נקרא 'הפילוסופיה של הכסף', שם הוא מנסה להסביר כיצד המסחור הוא סימן היכר למודרניות ולתהליך המודרניזציה שעובר העולם. זימל בספרו מדבר על הכסף מזוויות מגוונות, כולל על ערכם של חפצים וסחורות הנמכרות בשווקים. הוא דיבר על הכסף כסמל של המעבר לחיים מתקדמים יותר, וטען שכדי להבין את המודרניזציה יש להבין לעומק את המשמעות והערך של הכסף.

זיגל טען בספרו אשר נכתב בשנת 1900 טענה אשר מוכרת לרבים מאיתנו ועדכנית גם לחיי היום יום הנוכחיים שלנו: כולנו עסוקים כל הזמן בחישוב וסדר היום שלנו מתוכנן לפי מספרים וחישובים מספריים. אנחנו חושבים על כמה כסף נכניס, כמה כסף נוציא, באיזו שעה נקום, כמה זמן תיקח לנו כל פעולה, וכמה זמן ישאר לנו להיות עם המשפחה ולבלות איתה. לכאורה אנחנו משועבדים לחישובים ומספרים והחשבונאות הזאת משפיעה עלינו באופן מהותי, ואפילו משנה את האופי שלנו.

אחת השאלות הפילוסופיות והסוציולוגיות הנגזרות מדבריו של זימל – עוד שאלה שרלוונטית גם היום – היא איך קובעים את הערך של מוצר מסוים, וכנגזרת לשאלה, מדוע מוצר אחד הינו יקר יותר ממוצר אחר.

אם כיום אנחנו מסתכלים על השאלה הזאת ומסבירים את ערכי ושווי המוצרים בכוחות השוק, עניין של היצע וביקוש וכו', זיגל נתן הסבר טיפה מעמיק יותר: לטענתו, ערך הסחורה לא נובע רק מתחושת ההנאה הנגזרת מהמוצר, אלא מהמרחק המתקיים בין אדם לסחורה, כאשר הדבר הרחוק והקשה להשגה יחשב לשווה יותר. לדברי זיגל, בכלכלת הכספים המודרנית רצונו של האדם הפרטי – הסובייקט – נבלע ונעלם בתוך הצריכה ההמונית של סובייקטים רבים, כאשר מחירו של האובייקט נקבע לפי ממוצע של תחשיב חברתי בו היחסים והמרחקים שבין החפצים מתורגמים למחירים של המוצרים באמצעות יחידת המדידה המוכרת – כסף. כלומר, ככל שיותר אנשים ירצו משהו שקשה יותר להשיגו, המחיר שלו יעלה.

כמו משל הביצה והתרנגולת, עולה התהייה לגבי הצורך שלנו לצרוך אובייקטים רחוקים מאיתנו. האם ישנם אובייקטים שאנחנו רוצים לקנות רק כי הם קשים להשגה, כי הם מייצגים משהו שאנחנו רוצים לקחת בו חלק, או שמדובר על אובייקטים שיש לנו בהם צורך אמיתי וגורם להם להתייקר.

הקפטן חושב שאנחנו חיים בתוך עולם של טרנדים חברתיים ולפעמים אנחנו שוכחים מה אנחנו צריכים ומה אנחנו רוצים – ומה ההבדל בין צורך אמיתי לרצון. לפעמים אנחנו גם לא באמת יודעים ממה אנחנו נהנים ומה 'יקר' עבורנו.

השנה החדשה יכולה לייצר לנו רגע של חשיבה, של פילוסופיה, של שאלה ממה אנחנו נהנים יותר, על מה כדאי לנו להוציא את הכסף שלנו, למה אנחנו רוכשים דווקא מוצרים מסוימים שיכולנו אולי להשיג אותם יותר בזול, או אפילו להיפך, ביוקר, ובעיקר לשאול את עצמנו האם הרכישות האלה אכן מספקות לנו הנאה ועונות על הצרכים הכלליים והפנימיים האמיתיים שלנו.

שתהיה שנה טובה!